גזר דין בתיק תת"ע 2468-11-11

מבוא

1.      הנאשם הורשע על סמך הודאתו במיוחס לו בכתב האישום, נהיגה במהירות של 167 קמ"ש בדרך שאינה עירונית בה המהירות המירבית המותרת הינה 90 קמ"ש בלבד, קרי; 77 קמ"ש מעל המותר.

חומרת העבירה

2.      " אין חולק על כך שמי שנוסע במהירות מופרזת וחריגה צריך להיענש, ואף בחומרה" (תת"ע 6600-02-12 מדינת ישראל נ' נ.ל (לא פורסם, 15.5.12). הנאשם נהג במהירות גבוהה ב- 77 קמ"ש מעל המותר! נהיגה במהירות כזו מהווה סכנה לשלום הציבור שכן " שליטתו על הרכב היתה מצומצמת ביותר אם לא בלתי אפשרית, והעובדה שנתפש בטרם נגרם נזק אין בה כדי להמעיט מהמסוכנות הנשקפת ממנו". ראה בב"ש (י-ם) 5477/08 אבו כף מוחמד נ' מ"י (לא פורסם, 22.12.08) שם נפסל רישיונו של העורר עד תום ההליכים בשל נהיגה במהירות העולה ב- 73 קמ"ש מעל למותר והבקשה לבטל את הפסילה נדחתה.

העונש ההולם נהיגה במהירות כה מופרזת

3.      מתחם העונש ההולם בעבירה מסוג זה נע בין פסילה של ששה חודשים לפסילה של שלוש שנים, הכל בהתחשב בנסיבות העבירה ורכיבי הענישה האחרים" (כב' השופט טננבוים ב תת"ע 4801-07-10 מ"י נ' שבאנה (לא פורסם, מיום 31.7.12)). שם הנאשם נתפס נוהג במהירות של 180 קמ"ש בדרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה בנוי בה המהירות המותרת 90 קמ"ש. בנסיבות אלה נדון הנאשם ל- 29 חודשי פסילה, 200 שעות של"צ, פסילה על תנאי וקנס 2,000 ש"ח.

בע"פ 8798/04 ברבי נ' מ"י(לא פורסם, 31.10.04) ערעור על חומרת העונש נדחה ונאמר ע"י כב' השופט חבש כי פסילה של 4 חודשים על מי שנהג 58 קמ"ש יותר מהמהירות המותרת הוא עונש הנוטה לקולא.

ברע"פ 1808/10 זיכרמן נ' מ"י (לא פורסם, מיום 13.4.10) בית המשפט המחוזי החמיר את עונשו של הנאשם שנסע 67 קמ"ש מעל המהירות המקסימלית המותרת, מ- 4 חודשים ל- 16 חודשים. בקשת רשות ערעור נדחתה על ידי בית המשפט העליון.

ב תת"ע (ים) 7250-11-11 מ"י נ' הדר עמיר שניתן על ידי רק ביום 8/11/12 נגזר על נאשם שנהג במהירות מופרזת שכזו, ואשר נטען כי אינה אופיינית לדרך נהיגתו הנורמאטיבית 11  חודשי פסילה ששלושה מהם הומרו ל-150 שעות של"צ. אותו נאשם ניהל הוכחות ולא הודה בהזדמנות הראשונה.

טיעוני המאשימה לעונש

4.      לנאשם רישיון נהיגה לרכב דו גלגלי ומשנת 2010 רישיון נהיגה לרכב. הנאשם צבר לחובתו 7 הרשעות קודמות. המאשימה מבקשת להשית על הנאשם פסילה בפועל בת שנה (ללא קיזוז במידה ונפסל בגין עבירה זו), פסילה על תנאי וקנס.

טיעוני הנאשם לעונש

5.      הסנגור ביקש להדגיש את היות הנאשם נהג וותיק על אופנוע, על אף היותו נהג חדש על רכב וכי רוב הרשעותיו מסוג ברירת משפט, למעט פעם אחת ב-1998 שם הורשע בגין עקיפה לא זהירה.  עוד טען הסנגור כי יש להקל עם הנאשם משום שביצע העבירה בשנת 2011 ואילו מגמת ההחמרה היא של העת האחרונה. 

6.      עוד טען הסנגור כי הנאשם אדם נורמטיבי ועובד כמרפא בעיסוק. העבירה בגינה הוגש כתב האישום שלפנינו אינה אופיינית לדרך נהיגתו, הייתה זו מעידה חד פעמית שלו. הנאשם למד את הלקח ונטל אחריות מלאה. הנאשם הביע רצון לבצע שעות של"צ שיהא בהן כדי להפחית את מספר חודשי הפסילה שיגזרו עליו.

7.      הסנגור ביקש עוד לסווג הפסילה לרכב בלבד, על מנת שנאשם יוכל להמשיך לנהוג על אופנוע.  

גזר הדין

8.      לאחר ששקלתי את חומרת העבירה בה הורשע הנאשם אל מול טיעוני הסנגור, לרבות הודאתו של הנאשם בהזדמנות הראשונה, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

·        לתשלום קנס בסך 2,500  ש"ח , או 10 ימי מאסר תמורתם. הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים  החל מיום 10/1/13.

·        פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6  חודשים . הנאשם יפקיד את רישיונו עד לא יאוחר מיום 10/1/13.